Magefah, a pandemic poem in English and Hebrew – מגפה

(Free-to-use photos from Pexels)


a nation that dwells in solitude
set according to their families

we’ve gone into our caves
our shelves carob trees growing, find
ourselves sinking
into sweatpants,
our eyes raised up
to our screens
a living stream

we are public within our private spaces
outside but shut in
seven days
upon seven days
our priests wear a fifth garment
upon their faces
they have not pronounced us pure

the earth swallows us up
and we watch them stand
between the dead and the living
and wait for it to halt



הן עם לבדד ישכון

נכנסנו למערותינו
המדפים שלנו עצי חרוב צומחים, אנו מוצאים
את עצמנו טובעים בתוך מכנסי טרנינג
עיניים מורמות
כזרם מים חיים

אנו כרבים ברשות היחיד
מחוץ למחנה מסוגרים
שבעת ימים
על שבעת ימים
כהנינו לובשים בגד חמישי
והוא על פניהם
וראה הכהן – ועוד לא טיהר

ותבלע הארץ אותנו
ואנו צופים בהם עומדים
בין המתים ובין החיים
ומחכים שתעָצַר המגפה

“Magefah” is Hebrew for pandemic. This poem explores the current experience through descriptions, stories, and laws in biblical and rabbinic writings.

About the Author
Ariel lives in Los Angeles with his family, and has been writing and editing for many years. He is one of the co-founders of the Jewish Literary Journal ( and Editor Emeritus. His day job is as a forensic accountant.
Related Topics
Related Posts