Magefah, a pandemic poem in English and Hebrew – מגפה

Magefah

a nation that dwells in solitude
set according to their families

we’ve gone into our caves
our shelves carob trees growing, find
ourselves sinking
into sweatpants,
our eyes raised up
to our screens
a living stream

we are public within our private spaces
outside but shut in
seven days
upon seven days
our priests wear a fifth garment
upon their faces
they have not pronounced us pure

the earth swallows us up
and we watch them stand
between the dead and the living
and wait for it to halt

מגפה

הן עם לבדד ישכון
למשפחתם

נכנסנו למערותינו
המדפים שלנו עצי חרוב צומחים, אנו מוצאים
את עצמנו טובעים בתוך מכנסי טרנינג
עיניים מורמות
למסכינו
כזרם מים חיים

אנו כרבים ברשות היחיד
מחוץ למחנה מסוגרים
שבעת ימים
על שבעת ימים
כהנינו לובשים בגד חמישי
והוא על פניהם
וראה הכהן – ועוד לא טיהר

ותבלע הארץ אותנו
ואנו צופים בהם עומדים
בין המתים ובין החיים
ומחכים שתעָצַר המגפה

“Magefah” is Hebrew for pandemic. This poem explores the current experience through descriptions, stories, and laws in biblical and rabbinic writings.