The Blogs: Hands off our soldier poets (Noam Tsuriely vs. Hind Rajab Foundation)

Living in Israel carries a weight of reality that moves daily between happiness, tragedy, farce and surrealism. Some of it is our own making. But much of it comes from the outside. Good guys become bad. Badasses become canonized. Law becomes Disorder. Chaos becomes legalized. And Bibi continues to be the master puppeteer. That fantastic Hebrew maxim, גם זה יעבור, this too will pass, becomes a daily mantra.

At first, I ignored the HRF as an oddity. Hunting down demobilized Israeli soldiers, travelling the world over on holiday, post tours of duty, seemed, well it seemed farcical. But then I noticed this link last month, where rapper Noam Tsuriely became their latest victim. Noam stands accused of weaponizing music to normalize atrocities, with his song “Another Day in Gaza”, framing Israeli soldiers as “the light” against the dark forces of Hamas.

Since I don’t expect the legal doyens at HRF to be experts on the nuances of Israeli rap, I thought I would help them. Below is a translation of the song. It is my translation, edited with some of the subtitles of the clip from YouTube to give the reader the best, faithfully translated reading experience (whilst maintaining some rhyming integrity).

Tsuriely’s music is not a call for incitement. No. It’s simply based on his experiences as a reservist, a milu’imnik, one of hundreds of thousands who were called up to defend their country. If he were a plumber or a software engineer, he probably wouldn’t have got so much attention. His fear of the fighting is palpable, as he prays to God for him and his fellow soldiers to be protected against injury and death. All he wants to do is to survive the war, and then to go home and make a rap about it.

Accusing Noam Tsuriely of weaponizing music is an indictment of me and all who listen to his music. It kind of negates our existence. Negates the fact that Israelis have been suffering ad infinitum post-Seventh October’s brutal attacks and kidnappings, negates the fact that the whole country has collective PTSD. Negates the fact that we have the right to exist. Israel has the right to exist.

HRF, you live in a dream world. Listen to the song again. Read the translation below. Noam Tsuriely is merely processing his pain. And we, the listeners, become immersed within it. You should be prosecuting Hamas terrorists for years of incitement, indoctrinating kindergartens of Gazan kids to be handling guns and becoming martyrs. Somewhere, in a parallel universe, Hamas is actually responsible for Gazan suffering.

Another day in Gaza Od Yom Be’Aza

1.
Right on the fence, I whisper to Shayke: Let’s Go. Shayke answers “Going in”.
Trusting myself, the guy to my side, the squad. Trusting in miracles,
Forging ahead, the moon is immense, it too is tense. Well, of course?
Not every night our country bleeds. Not every day we go to war.
“We’re starting to roll”. Slamming the bolt. I have his back, him opposite me
I hear the voice of his wife, pleading: Noam, make sure to look out for my man,
I know him too well, he’s a bit messed up, always the hero
As again the kids ask: “Where is Aba?”
Make sure that Aba returns
But how can I be sure?
How many nights must Ima put the kids to sleep alone?
And why, rather than going on tour, performing, I dress for battle?
Staggered formation…
Again the bastards destroyed our chag
We swore to each other
That none of the squad here will die
And it’s another day in Gaza

Chorus
As I’m facing the thought
That we might not last the night
Another day in Gaza and the squad will not quit the fight
And so I pray
God, please keep us in sight
One thing is certain is that the dark is afraid of the light

2.
First night is on – a white night it is
Second night next – an hour to sleep
Third night was rough, a Sagger barrage – Lebanon flashbacks awaken and creep
Then first encounter, the day after that sight
Eini spotted shadows carrying guns in the night
A tank arrived, busted the floor, the stench of acid in our lungs
Another dirty find caught, and yet another cleared floor
And there’s no equipment to check my heart, in any store
There’s something to check, doc, come treat my shock
Come take heed
October 7 broke my heart to a level I dread to unlock
Two months later, it shattered again, I didn’t foresee
Pain the devil could not create to the millionth degree
“Benda Squad hit an IED”

3.
Sixth of October, I was just a rapper, who barely did milu’im
Two days later, together with guys who will walk with me to my grave
They packed a bag, left all behind, each watching each other’s back like a brother
I say each, ‘cos even from heaven Eyal and Gal* are guardian angels giving us cover
Sixth of October, Eini squad met mainly for any happy occasion
Today if one of them asked, I would donate both kidneys with little persuasion
One hundred days, seventy fighters, following man and my messenger one after another
A month-and-half in Gaza has turned every one of them into my brother
On Sixth of October, my people are tearing apart within
We deepened the rift, sowing divide, then in the morning – they burnt Jews alive
They didn’t ask if you blockaded Kaplan, nor for whom did you vote to have your say
Every soul who ascended to heaven commanded in death to spread love, come what may
To be worthy
To be worthy
Not just for a week, not just for a year, for life

* A tribute to Eyal Meir Berkowitz and Gal Eisenkot, fallen soldiers from the 699th Paratroopers Battalion, where Noam Tsuriely served.

.1
“עומד על הגבול, לחשתי לשייקה: נכנס. שייקה ענה: “נכנסים
סומך על עצמי, על ההוא לידי, על הצוות. סומך על ניסים
?חוד לפנים, ירח בחוץ, גם הוא קצת לחוץ. נו, אלא מה
לא כל לילה אומה מדממת. לא כל יום מתחילים מלחמה
התחלנו תנועה”. דורך את הנשק. שומר על הגב של ההוא ממולי”
שומע ת’קול של אשתו מבקשת: נועם תשים עין על בעלי
מכירה אותו טוב, הוא טיפה דפוק, תמיד מנסה להיות הגיבור
“?שוב הילדים שאלו: “איפה אבא
תוודא לי שאבא יחזור
?איך מוודאים
?וכמה לילות רק אמא תרדים ת’ילדים
?ולמה במקום להשיק ת’אלבום, לעלות על במות – עולה על מדים
טור מדורג
בני זונות שוב הרסו לנו חג
נשבענו אחד לשני – אפ’חד בצוות פה לא נהרג
(וזה רק עוד יום בעזה)

פזמון
אז אני מתרגל
שלא ברור אם נחזור
עוד יום בעזה אז הצוות לא הולך לעצור
אז אני מתפלל
שאלוהים יעזור
מה שבטוח שהחושך מפחד מהאור

.2
לילה ראשון – לילה לבן
לילה שני – ישנו שעה
לילה שלישי – נקרא ליל הסאגר, מדר חזר ללבנון השנייה
התקלות ראשונה, ביום שאחרי
עיני בלילה זיהה צלליות
טנק שהגיע פירק ת’קומה, ואותנו פינק עם זרחן לריאות
ועוד איתור מטונף, ועוד “קומה נקייה”
ואין ציוד לבדוק ת’לב שלי באף נשקייה
ויש מה לבדוק, דוק
בוא ותקשיב (שיב)
שבעה באוקטובר נשבר לי הלב ברמה שקשה להרכיב
חודשיים אחרי זה הוא שוב התנפץ לא הייתי מוכן
כאב שלא ברא השטן
“צוות בנדה עלה על מטען”

פזמון
אז אני מתרגל
שלא ברור אם נחזור
עוד יום בעזה אז הצוות לא הולך לעצור
אז אני מתפלל
שאלוהים יעזור
מה שבטוח שהחושך מפחד
החושך מפחד מהאור
החושך מפחד מהאור

.3
שישי באוקטובר, כולה ראפר, בקושי עושה מילואים
יומיים אחרי זה, יש פה חבר’ה, שילכו איתי כל החיים
ארזו את התיק, עזבו את הכל, כולם מחפים – שלא ניפגע
אמרתי כולם כי גם מלמעלה – איל וגל מחפים לפלוגה
שישי באוקטובר, צוות עיני, נפגשים בעיקר בשמחות
האם אם אחד מהם רק יבקש, אתן לו את שתי הכליות לפחות
מאה ימים, שבעים לוחמים, הולכים אחרי גברא ומלאכי
חודש וחצי בעזה הפכו כל אחד ואחד ואחד לאחי
שישי באוקטובר, זה העם שלי, שקורע ת’עצמו מבפנים
בחרנו צדדים, קראנו בוגדים, בבוקר אחרי – שרפו יהודים
לא שאלו אם חסמת את קפלן, לא שאלו מה הכנסת לתיבה
כל נשמה שעלתה לשמים ציותה במותה להרבות אהבה
להיות ראויים
להיות ראויים
לא השבוע, לא השנה כל החיים