Yisurin — Afflictions of Love. A Mitzvah to Live in Israel (part 2 of 6)

Prayer for Jews Who Live in the Diaspora

For a Jew to live outside of Eretz Yisrael in the Diaspora (i.e., the USA), is a spiritual punishment. Many are desensitized to the fact that by living in Chutz La’aretz one is distanced from serving G-d lichatchila (in the best possible way). Serving G-d in Chutz La’aretz is a bi’de’eved (second best) situation. We are not supposed to desire the punishment of Chutz La’aretz, but we are meant to yearn to return to our homeland in Eretz Yisrael. Rabbi Nasan, talmid of Rabbi Nachman of Breslov, based on Likutei Tefillos LaMoharnat 20 and 84 composed a prayer to inspire these thoughts.

לקוטי תפלות למהרנ”ת סי’ כ’ וסי’ פ”ד

מן המצר קראתי קה ענני במרחב קה (תהילים קי”ח:ה)

מקצה הארץ אליך אקרא בעטף לבי בצור ירום ממני תנחני (תהילים ס”א:ג)

רבונו של עולם, חוס וחמל עלי ויתעוררו רחמך הרבים וחסדיך הגדולים, וזכיני ועזרני לילך ולבוא מהרה לארצינו הקדושה, היא הארץ אשר בחרת בה מכל הארצות ונתת אותה לנחלה לישראל עמך הנבחר מכל העמים. היא מקור קדשתינו, ארץ החיים האמתיים, אשר שם עקר יסוד מקור הקדשה, שם שרש כלליות קדשת ישראל, היא הארץ אשר אתה דורש אותה תמיד, ככתוב בתורתך: “ארץ אשר ה’ אלקיך דרש אתה, תמיד עיני ה’ אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, ארץ חמדה טובה ורחבה”, שרצית והנחלת לאבותינו, ארץ אשר בה עיר אלקינו הר קדשו יפה נוף, משוש כל הארץ.

רבונו של עולם, רחם עלינו ברחמיך הרבים ותעורר את לבבנו ואת לבב זרענו ולב כל עמך בית ישראל, שיהיו לנו כסופים וגעגועים גדולים והשתוקקות נמרצת לארץ ישראל ישראל, ונכסף ונתגעגע ונשתוקק תמיד באמת לבוא לארץ ישראל, עד אשר תזכנו לבוא לארצינו הקדושה במהרה, למען נזכה על ידי זה להתעורר באמת לעבודתך ויראתך, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות.

From the straits did I call upon G-d; G-d answered me with expansiveness. (Tehillim 118:5)

From the end of the earth unto you I call, when my heart grows faint. Lead me to a rock that is too high for me [to climb alone]. (Tehillim 61:3)

Master of the Universe, have pity on me! May your great stores of mercy and kindness be opened to help me merit going speedily unto our holy Land– the Land which you chose from among all the lands as an inheritance for Israel, the people You chose from all other peoples.

The Land is the source of our sanctity, Land of true life. It is the site of the very foundation of holiness; it is where the comprehensive sanctification of Israel has its roots. It is the Land which You are always concerned with, as it says in Your Torah: “Land which the Lord your G-d scrutinizes constantly, the eyes of G-d your Lord are on it at all times, from the beginning of the year until the end of the year” (Devarim 11:12). A Land to be coveted, a good and spacious Land, that You wished to bequeath to our forefathers; the Land which has within it the city of G-d, city of beauty, His holy mountain, focus of joy for the whole world.

Master of the Universe, in Your infinite mercy, have pity on us, and awaken our hearts and the hearts of our children, and the hearts of all your people Israel, so that we may experience yearning and great longing, and a fervent desire for the Land of Israel. May we ceaselessly yearn, long, and desire to reach the Land of Israel until such time as You enable us to come speedily to our holy land. We will then merit being aroused to true service and fear of G-d, and there we will serve You in awe as in days of old and in years gone by.

The Rambam is very clear, in the Laws of Kings and Wars, that a Jew is not allowed to leave Israel once he has made Aliyah. This also seems to include those who choose to take vacations and leave the Holy Land.

רמב”ם שופטים הלכות מלכים ומלחמות ה:ט

אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אישה או להציל מיד גוים ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן תזק שם הרעב עד שנעשה שווה דינר חטין בשני דינרין: …ואף אל פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכיליון שני גדולי הדור היו מפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום:

It is forbidden to leave Eretz Yisrael, ever, except for purposes of learning Torah or marry or to save his money from the non-Jews. Then he must return to the Land. One may leave for commerce. However, one may not reside permanently outside the Land unless there is a famine so severe that wheat which once cost one Dinar now costs two Dinars…Even though it may be permitted to leave [in certain circumstances] this is not the way of the Righteous. We see this from the story of Machlon and Kilyon [the book of Rus] two of the great sages of their generation suffered greatly since they left [Israel] they [and their sons] were annihilated by  G-d. (Rambam Mishneh Torah Chapter 5:9)

Some like to point out that some of the greatest of our Rabbis never visited or lived in Israel. However, we must remember this was not their choice. The opposite is true. All of the great sages had a deep desire to live in Israel.

רמב”ם שופטים הלכות מלכים ומלחמות ה:י

 גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין על עפרה. וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפר יחוננו:

The greatest of our Sages would kiss the borders of Eretz Yisrael and its stones and roll in its dust. And so it says “as your servants desired her stones and loved her dust” (Tehillim 102:15) (Rambam, Mishneh Torah, Laws of Kings and Wars, 5:10)

There is a clear spiritual benefit to live in Israel. This experience cannot be manifested or replicated anywhere else in the world.

רמב”ם שופטים הלכות מלכים ומלחמות ה: יא

 אמרו חכמים כל השוכן בארץ ישראל עונותיו מחולין. שנ’ ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון. אפילו הלך בה ארבה אמות זוכה לחיי העולם הבא. וכל הקבור בה נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה, שנ’ וכפר אדמתו עמו…ואינו דומה קולטתו מחיים למי שקולטתו לאחר מיתה…צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק:

Our sages have said that the sins of anyone who dwells in Eretz Yisrael are forgiven. As it says, “and the inhabitants shall not say I am sick, …shall be forgiven iniquity” (Yishaya 33:24). Just by walking four cubits in the Land, one merits the World To Come. All of those who are buried in the land, their sins are forgiven, it is as if G-d accepts him as a penitent sacrifice, as it says, “and He will appease His Land and His people” (Devarim 32:43). Being admitted into the land during one’s life and after death are not the same… (Rambam, Mishneh Torah, Laws of Kings and Wars, 5:11)

The Rambam states that a Jew should strive to live in Eretz Yisrael and not in Chutz La’aretz!

רמב”ם שופטים הלכות מלכים ומלחמות ה: יב

            לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גוים ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל היוצא לחוצה לארץ כאלו עובד ע”ז שנ’ כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת י”י לאמור עבוד אלהים אחרים.

A person should always dwell in Eretz Yisrael even in a city where most of the residents are not Jewish, and a one should not live outside of the Land of Israel even in a city where most are Jews. For anyone leaves the Land is considered as if he worships idols, as it says, “…for they have driven me away this day from attaching myself to the heritage of Hashem [as if] to say, “ Go worship the gods of others!” (Shmuel 1 26:19). (Rambam, Mishneh Torah, Laws of Kings and Wars, 5:12)

For those of us who are worthy to already live in the Holy Land, the Bigdei Yesha (Zadok Harofeh Yerushalayim 5648/1888) composed a prayer to reinforce our commitment to serving G-d, in the best way, by living here.

יהי רצון מלפניך ה’ אלקנו ואלקי אבותינו שתעזרני על דבר כבוד שמך לחבב ארץ ישראל בכך לבב, בכל עת ובכל שעה ובכל רגע, לקיים המצוה של ישיבת ארץ ישראל כמו שכתוב (במדבר לג:נג) “וישבתם בה”, ואהיה תמיד שמח בישובה ובתשוקה גדולה כבן המשתוקק אל אמו, כמו שהיה אברהם אבינו עליו השלום משתוקק אליה, ואני גם כן מיוצאי חלציו. זכני למידה זו, כדי שיתכפרו בזה כל חטאותי ועונותי ופשעי מעודי עד היום הזה, ואפילו בגלגולים הקודמים ובדור המדבר שמאסתי בה שנאמר (תהלים קו:כד) וימאסו בארץ חמדה, וגרמתי בכיה לדורות.

ותהיה הנסיעה והטלטול לכאן לפדיון נפשי כמו שכתוב (תהלים קב:טו) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו, וזכני לישב בה עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו, ולהיות דבק בך בשמחה ובטוב לבב, ויקים בי (דבהי”א יז:כא) “ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ”, ותשפיע עלי מאור קדושת ארץ ישראל העליונה, על נפשי ורוחי ונשמתי, להתעלות בקדושתה, לראות את פני האדון ה’ אלקי ישראל עם כללות כל ישראל. וזכני לישב בה על התורה ועל העבודה, ולהתפלל אליך בלי טרדות העולם הזה, וזכני לעשות רצונך בזריזות, בלי רפיון ועצלות, להחזיק על כל פנים באחת מכל תרי”ג המצות בכח גדול ובהתמדה, כמאמרם ז”ל: (קידושון לט:) “וכל העושה מצוה אחת כתקונה מטיבין לו ומאריכין ימיו ושנותיו ונוחל את הארץ”, ועל ידי אותה המצוה אזכה לכל המצות כלו.

ולא אצטרך לחזר ולצאת לחוץ לארץ כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי עד עולם אמן. כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה. וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה (תהלים סט לו-לז). יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה’ צורי וגואלי.

Our G-d and G-d of our fathers please help me to cherish Eretz Yisrael with all my heart, at all times, at every moment. Thus will I fulfill the mitzvah of settling Eretz Yisrael, as it is written, “…and you shall dwell there” (Bamidbar 33:33).

And may I be forever joyous in living here, filled with enthusiasm, like a child happy to be reunited with his mother. This is the way our father Avraham felt about being here, and I am, after all, one of his descendants. Bless me, please, with this quality, so that I may atone for all sins and transgressions of my whole life; and even those of earlier existences, as in the wilderness, when I rejected the Land as it is written “and they despised the desirable land” (Tehillim 106:24) and caused grief for generations.

And may the move here and its difficulties be atonement for my soul as it is written “For Your servants take pleasure in her stones and bestow their favor on her dust.” (Tehillim 102:15). May I dwell here until the coming of Moshiach, speedily in our days, and may I cling to You in happiness. May I be among those of whom it is said, “Who is like Your people yisrael, one nation in the land” (Divrei Hayamim 17:21). Bathe my spirit in the holy light of the heavenly Eretz Yisrael so that I grow in sanctity until I merit seeing the glory of Hashem with all the people of Yisrael. May I merit living in this land immersed in Torah and Divine service, praying without the distractions of this world. Enable me to do your will with alacrity, without weakness or laziness, to embrace at least this one of the 613 mitzvos with great fervor. As our Rabbis said, “anyone who does even one mitzva fully, benefits much, enjoys long life, and inherits the Land” (Talmud Kiddushin 39b).   And through this one mitzvah will I merit all the others.

May I never have any need to leave the land all the days of my life – not I, nor my children, nor my children’s children, forever. “for the Almighty will deliver Zion, rebuild the cities of Yehuda and they will dwell in the Land and inherit it. The decedents of His servants will take over the land and those who love his name will live in it..” (Tehillim 69:36-37). May it be the will of my lips and heart my redeemer.

The country best suited to Jewish life is Eretz Yisrael. It is the only place we can perform all the possible mitzvos of Hashem. So too, every locale in the Land embodies a unique aspect of Judaism. Each city in Eretz Yisrael possesses its own spirituality. The Arvei Nachal (Shelach 26b) wrote that every section of Eretz Yisrael corresponds to a Torah Law; each city in Eretz Yisrael promotes a specific type of spirituality.

Rav Yosef Chaim Sonnenfeld (1848-1932) wrote that anyone who has the ability to live in Eretz Yisrael and does not come here, will have to account for his failure in the future world. He is also is famous for telling his grandson, “It is better to be a plain working man in Eretz Yisrael than a Rav in Chutz La’aretz”. In my personal experience, this is similar to my career decline from being a Colorectal Surgeon in the USA to now being known as a “Proctologist” in Israel.

It Is A Mitzvah to Live in Israel

There are many Torah sources that teach us that it is a mitzvah and desirable for a Jew to settle and live in Eretz Yisrael.

דברים יא:יב (עקב)

ארץ אשר ה’ אלקיך דורש אותה, תמיד עני ה’ אליך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.

A Land that Hashem, your G-d, seeks out; the eyes of Hashem, your G-d, are always upon it, from the beginning of the year to year’s end. (Devarim 11:12)

ספרי, דברים יב:כט

מצוה לישב בארץ ישראל ולדור בה שנאמר, “כי יכרית ה’ אלקיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם:”

There is a commandment to settle in Eretz Yisrael and to dwell there as it says, “When Hashem, your G-d will cut down the nations, to which you come to take possession from them, before you, and you will take possession from them and settle in their land.” (Devarim 12:29)

כתובות קי עמוד ב

הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין…לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל. שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק, וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוק, שנאמר: “לתת לכם את ארץ כנען להיות לאלקים”.

A person can force all of the members of his household to go up to Eretz Yisrael to live there, but he can force none of them to leave Eretz Yisrael…A person should always dwell in Eretz Yisrael even if he has to dwell in a city with a majority of idolaters, and a person should not dwell outside of Eretz Yisrael even if he would be dwelling with a majority of Jews. Because whoever dwells in Eretz Yisrael is considered to be one who has a G-d, and whoever dwells outside of Eretz Yisrael is considered to be one who is Godless, as it says,” To give to you the Land of Canaan, to be a G-d unto you.” (Vayikra 25:38) (Kesubos 110a)

כתובות קיא עמוד א

כל הדור בארץ ישראל שרוי בלא עון…אמר רב ענן: כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח…כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא.

Whoever dwells in Eretz Yisrael lives without sin…Rav Anan said: Whoever is buried in Eretz Yisrael is considered as if he were buried under the Altar in the Temple, as regards the great atonement he receives…Whoever walks four amos in Eretz Yisrael may rest assured that he will be a resident of the World to Come. (Kesubos 111a)

בבא בתרא קנח עמוד ב

אמר רבי זירא שמע מינה אוירא דארץ ישראל מחכים.

Rav Zeira said: We learn from this that the air of Eretz Yisrael makes one wise. (Bava Basra 158b)

עבודה זרה ח עמוד א

רבי ישמאל אומר: ישראל שבחוצה לארץ עובדת כוכבים בטהרה הן.

[Rav Shimon Ben Elazar] said: The Jews outside the Land of Israel are idol worshipers with pure intentions. (Avodah Zarah 8a)

ספרי, האזינו

כל היושב בארץ ישראל , ארץ ישראל מכפרת עליו.

Whoever lives in Eretz Yisrael, the Land of Israel atones for him [his sins]. (Sifrei Parshas Ha’azinu)

שפת אמת, בשם רב חגיז

כל הדר בארץ ישראל עושה רצון אביו שבשמים ונקרא צדיק, וה’ אהבו.

Whoever lives in Israel performs the will of his Father in Heaven and is called a Tzaddik, and G-d loves him.   (Sefas Emes in the name of Rav Chagiz)

The Shema Prayer Refers to Jews Serving G-d in Israel

Every morning at Shachris, the Shema is introduced with the אהבה רבה prayer. We prepare ourselves to proclaim the oneness of G-d by stating that first we ask to be gathered from all four corners of the earth and to lead us with upright with pride into Eretz Yisrael .קוממיות לארצינו The paragraph before the “Shema” in Parshas Va’eschanan, also gives us an introduction and a context for the prayer.

ואתחנן ו:א-ד

וזאת המצוה…אשר צוה ה אלקיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה…לשמור את כל חוקותיו…אשר ייטב לך…ארץ זבת חלב ודבש. שמע ישראך ה אלקינו ה אחד.

This is the commandment…that Hashem, your G-d, commanded you, to perform in the Land to which you are crossing…to observe all his decrees…so that it will be good for you…a land flowing with milk and honey. Hear, O Israel: Hashem is our G-d, Hashem is the One and Only. (Va’eschanan 6:1-4)

The Jews who live in Israel are called the “House of Israel”, “Sons”, and “Sons of G-d” (Chesed L’Avaraham). The first sentence of the Shema prayer is telling the Jews to serve G-d in Israel. In by serving G-d in Eretz Yisrael one is able to have in mind and demonstrate the acceptance of the “yoke of Heaven” עול מלכות שמים.

תורת כוהנים

“לתת לכם את הארץ כנען להיות לכם לאלקים ” (ויקרא כה:לח) מכאן אמרו – כל בן ישראל היושב בארץ ישראל מקבל עליו עול מלכות שמים, וכל היוצא לחו”ל כאילו עובד עכו”ם .

“…to give to you the land of Canaan, to be G-d unto you.” From this they say – any Jew who lives in Eretz Yisrael accepts upon himself the yoke of Heaven, and anyone who leaves [Israel] for Chutz La’aretz is as if he serves idol worship. (Toras Cohanim)

The following paragraph commands us to palace a mezuzah on the doorpost of “your house”. Only houses in Eretz Yisrael are considered our houses!

דברים ו:ט

וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך.

And write them on the doorposts of your house and upon your gates.        (Devarim 6:9)

תוס’ עבודה זרה כא עמוד א )ד”ה אף(

ורבינו חיים כהן היה מביא ראיה…והיה נראה לו הטעם דבחוץ לארץ לא מקרי “ביתך” אלא בארץ.

It is brought down in the name of Rabbainu Chaim HaKohen that “your house” in Chutz La’aretz – is not called “your house”, it is only in Eretz Yisrael [called “your house”]. (Tosafos Talmud Avoda Zarah 21a)

Based on this Tosafos in Talmud Avodah Zarah, the Gaon from Kinsk Poland, Rav Yoav Weingarten, rules that a Jews’ house outside of Israel is not halachically considered his house.

ספר חלקת יואב, על התורה, פרשת בא

ואם כן הוא הדין אם יש לו ביץ בחוץ לארץ – לפי ר’ חיים הכהן הנזכר לאל אינו בכלל ביתו…

If this is true, this is the Law, if one has a house outside of Israel – according to Rav Chaim HaCohen listed above, it is not his house at all. (Sefer Chelkas Yoav, on the Torah, Parshas Bo)

Similarly, when the second portion of the Shema tells us the rewards for keeping G-d’s commands, it is referring specifically to a long life for us and our families living in Eretz Yisrael.

דברים יא י-כא פרשת עקב

כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה…ארץ אשר ה’ אלקיך דרש אתה תמיד עיני ה’ אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה…והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום…למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה’ לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ.

For the Land to which you come, to possess it…a Land that Hashem, you G-d seeks out; the eyes of Hashem, your G-d are always upon it, from the beginning of the year to year’s end. It will be that if you listen to My commandments that I command you today…In order to prolong the days of you children upon the Land that Hashem has sworn to your forefathers to give them, like the days of the heaven over earth. (Devarim 11:10-21)

ויקרא רבה

כל טובות וברכות ונחמות שה’ עתיד לתן לישראל, אינן אלא מציון.

All the good, blessings, and consolations which G-d promised to grant to the Jewish people, only apply to Zion (Eretz Yisrael). (Vayikrah Rabbah)

It is possible to say that those who make the effort to acquire Eretz Yisrael with yesurim, may be able to acquire the other two items on the list (Talmud Berachos 5a) without yesurim: Torah and Olam Habbah.

בראשית רבה

אין תורה כתורת ישראל.

There is no Torah like the Torah of Eretz Yisrael. (Bereishis Rabbah)

ויקרא רבה לד

אמר ר’ זעירא: אפילו שיחתם של בני ארץ ישראל – תורה.

Rav Zeirah said: Even the [mundane] conversations of the residents of Eretz Yisrael are Torah. (Vayikrah Rabbah 34)

ספרי, ראה

ישובת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.

Living in Eretz Yisrael is equal in comparison to all the commandments of the Torah. (Sifrei Parshas Reah)

אסתר רבא , מסכת קידושין

עשרה חלקות של תורה בעולם – תשעה בארץ ישראל.

Ten portions of Torah were given to the entire word. Nine [portions of the ten] are in Eretz Yisrael. (Esther Rabbah, Talmud Kiddushin)

פסחים קיג עמוד א

אמר רבי יוחנן: שלשה מנוחלי העולם הבא אלו הן: הדר בארץ ישראל, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והמבדיל על היין במוצאי שבתות.

Rav Yochanan said: There are three who are among those who will inherit the World to Come and they are these: One who dwells in the Land of Israel; One who dwells in the Land of Israel; one who raises his children to study Torah; and one who recites Havdalah over a cup of wine at the ends of the Sabbaths. (Pesachim 113a)

It is supposed to be a Nisayon/Challenge to Live in Israel

It is a challenge to live in Israel. This goes back to the first Jew who made aliyah. Avraham was given the nisayon נסיון to leave his home land to go to Israel לך לך מארצך. As soon as he arrived in Israel things were not easy for him. There was a famine and he had to leave Israel for Egypt נסיון פרנסה , his wife Sarah was taken away נסיון שלום בית etc. So too, those of us who make aliyah all go through years of transition to be worthy to remain here. The challenges of living in Israel must change our character and spiritual being in order to make us better people.

תהילים קיח:כא

            אודך כי עניתני, ותהי לי לישוע:

I thank for You because You have afflicted me and become my salvation.          (Tehillim 118:21)

Why does King Dovid praise G-d for his afflictions (nisyonim)? The Beer Mayim Chayim teaches us that afflictions can be for our good. Nisyonim increase our reward in Olam Haba , cleanses a person from sin, and it reminds one to do teshuva. What initially appears to be bad, in retrospect, one realizes that the bad was in reality for our benefit. An example of this is when Yaakov thought it was terrible for him when Joseph was away for twenty-two years. Later on he discovered that even this was for his benefit; since Joseph became the ruler of Egypt. In this was he was able to support his family throughout the era of the famine. Dovid says in Tehillim, “I thank You אודך, since in retrospect we see that even the afflictions were good for us; since they led to salvation.

Everything that happends is from Hashem. Yoseph told his brothers:

בראשית(מה:ה) ויגש

ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה, כי למחיה שלחני אלקים לפניכם:

And now, be not distressed, nor reproach yourselves for having sold me here, for it was to be a provider that G-d sent me ahead of you.

What Yoseph told them was that it was not you who sent me here, it was Hashem. The Slonimer Rebbe says to always keep this passuk in mind “It was not you, it was Hashem”. With this we will never be angry with others.

We must pray to Hashem for all our needs. Rabbeinu b’Chaya writes that prayer תפילה is more potent than נבואה prophesy. The Talmud (Berachos 10a), relates that the Navi Yeshayahu told King Chizkiyah, who was very ill, that he has a prophesy that the King will die from this sickness. King Chizkiyah then Prayed and he survived. Eretz Yisrael reminds us of the need for prayer. There are so many places in Eretz Yisrael that are conducive to prayer. Many of these places are being contested by our enemies such us the Har Habayis, Ma’ras Hamachpelah, and Kever Yoseph (in Shechem), to name a few.

Making a living,פרנסה , in Israel is not easy. It is a daily challenge. Rebbe Bunim of Pshishcha reminds us that it is Hashem who gives us our parnasa, not just our efforts of השתדלות.   Those who are able to make a parnasa in Israel have succeeded in the mitzvah if yishuv Eretz Yisrael (settling the Land of Israel). However, those who live here and work in Chutz La’aretz, do not fulfill the mitzvah of living in Eretz Yisrael (Avnei Nezer).

The Parshas Ha’mon (Shmos 16:4) states that it would only rain enough manna for one day. Why? In order to test us למען אנסנו, to train us to realize that parnassa comes from G-d. The gains we achieve from struggling for parnasa is the evelopment of bitachon. It compels us to pray and trust in Hashem. Manna is called rain. Parnassa is like rain. We cannot increase the rain and thus we cannot increase our parnassa.

The manna started to fall on the 18th of Iyar (Chasam Sofer to Shemos 16:3), which is Lag BaOmer, a day of spiritual awakening of the secrets of the Torah. This awareness is meant to impress upon us that parnassa is solely from G-d. This the ultimate purpose of the Torah – to believe that that all is from G-d. The manna stopped falling from heaven before the Jewish Nation entered Eretz Yisrael. This is because the fruits if Eretz Yisrael are of the same spiritual quality as the manna in the desert.

Rav Avraham Azulai, the grandfather of the Chida asks: Why did the manna stop falling when the Jewish nation entered the Land of Israel? He answers in his sefer Chesed L’Avraham that the Divine Providence in Eretz Yisrael is much stronger than it is in Chutz La’aretz. Outside of Israel, the angels take care of the needs of those who dwell there. In Eretz Yisrael however, G-d Himself provides for our needs without any intermediaries. Everything in the desert came from impure forces, that is the angel’s emissaries. So G-d gave the Jews then manna from heaven, which had no connection to the angels. The fruits of Eretz Yisrael come from the same holiness and spirituality that the manna came from. Therefore, the kedusha of the manna attached itself to the holy fruits of Eretz Yisrael. The manna did not cease to exist. It rather changed its form to the fruits of Eretz Yisrael. Dwelling in Eretz Yisrael enables us to get closer to G-d, since he alone provides our needs. This enables us to have a unique ability to develop a more intimate relationship with G-d Himself, which is not possible in this manner outside the Holy Land.

חסד לאברהם מעין שני נהר כא

בסוד המן ופירות ארץ ישראל: הנה יש להקשות למה בארץ ישראל יגרע ממנו המן הרוחניי? וי”ל כי הטעם לזה הוא כי במדבר כל הדברים שבו מן החיצונים והטעמאים הגדלים בארץ העמים שהם ממשלת השרים. על כן אין פירותיהם כדאי לקבל את רוחניותים של הקדושה, כי אין מגוף טמא נעשה כלי לקבל רוחניות הקדושה. ואם היתה הקדושה ההיא בפירותיהם ובמזונותיהם היה הכל ניתן על ידי השרי חלילה, וזה אינו ענין כלל. ועל כן נתן להם הקדוש ברוך הוא מן השמים המן אשר אין בו חלק אל השרים כלל. אמנם פירות ארץ ישראל הם על ידי הקדושה, ואותן הרוחניי שהיה ראוי אל המן נתלבש בפירות הקדושה ההם. ועל כרך לא היה מן בארץ ישראל כי אם במדבר:

Rav Avraham of Sochatchov, the Avnei Neizer, explained that this is one of the reasons that some of the Gedolim did not attempt to live in Eretz Yisrael in the 1800s and 1900s. Since these Rabbis had no other source of income, they would be forced to subsist off donations from Chutz La’aretz. This would have defeated the purpose of living in the Land; for their sustenance would have come through intermediary angels. One fulfills the mitzvah of Yishuv HaAretz to the fullest extent, according to the Avnei Nezer, only if one finds a means of parnassa from the Land itself.

Happiness is living and serving G-d in Israel

אור החיים, כי תבוא דברים כו:א

“והיה כי תבא אל הארץ…” אמר והיה לשון להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ ע”ד אומרו “אז ימלא שחוק פינו” וגו’.

“It will be when you enter the Land that Hashem, you G-d, gives you as an inheritance, and you possess it, and dwell in it”. It states “It will be” to elucidate that there is not greater happiness than settling in Israel. As it is states “When Hashem will return the captivity of Zion, we will be like dreamers. Then our mouth will be filled with laughter and our tongue with glad song…” (Tehillim 126) (Ohr Hachayim Devarim 26:1)

מדרש שוחר טוב

אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין בהם חטא ולא עוון, לא בחיים ולא במתים.

Those who live in Israel are happy, since they live a life without sin, not while alive and not after death. (Midrash Sochar Tov)

We should be happy with our problems because everything is for the good. Metzudas David on Mishlei 12:25 דאגה בלב איש ישחנה explains that, when worry comes to the heart it makes it smaller. Be happy with the problem, by realizing that it came for the good.

משלי יב:כה

דאגה בלב איש ישחנה, ודבר טוב ישמחנה:

The hardships we have in life are a test to see whether people believe and trust בטחון in G-d (Reb Nachum Yasser).The word for worry דאגה has the first five letters of the alphabet in it, except the letter “ב” is missing. This represents the word ביטחון. When one is lacking trust in G-d then there is worry.

Tehillim states, נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב, I never saw a tzadik depressed. Since a tzadik knows the importance of simcha and is always happy. A true tzadik never forsakes his simcha. Happiness is the basis for serving G-d properly. For this reason the Chassam Soffer teaches us that the first mitzvah that a Bar Mitzvah boy experiences is simcha, through his Bar Mitzvah party and seudas mitzvah.

Berachos 5a in the Talmud teaches us that if a person sees hardshipsיסורין ,he should do teshuva. But how does one begin to do teshuva when they are suffering? Rebbe Alexender says that one can only start doing teshuva once one starts to be happy. Rebbe Henoch of Alexender goes on the explain the fact that many reshaim have success, why? Because, a happy person, even a rasha, will succeed because of his being in a state of happiness שמחה.

We Do Not Have 613 Mitzvos Today

There is a common Jewish phrase that we strive to keep “all the 613 mitzvos”. That is a misnomer, since we only have the possibility to possibly keep 273 of the commandments. Thus, the expression means that we strive to keeps as many mitzvos of the 613 that are possible. However, in Eretz Yisrael we are privileged to have an additional 26 mitzvos having to do with settling the Land, keeping tithes, shemittah and the yovel, for a grand total of 299 mitzvos. (Sefer Hamitzvos, The Chafetz Chaim, The Steipler)   Only once Moshiach comes will we have the opportunity to fulfill the remaining 314 mitzvos.

Difference Between Jews Who Chose To Make Aliyah and Those Who Chose To Remain Outside The Holy Land

There are five Kabalistic levels of universes of revelation: Adam kadmon (will), Atzilut (mind), Beriyah (thought), Yetzirah (speech/prayer), Asiyah (action). The universe of Yetzirah is a higher level than Asiyah. Yetzirah is the Universe of Unifications (Yechudim) and the Ten Sefirot. Whereas, Asiyah is the lowest of the universes, its angels have little good and are mostly evil. This is a level where good and evil are closely intertwined and it is very difficult to separate them. This does not bring any enlightenment and one’s perception is a combination of good and evil, truth and falsehood (Meditation and Kabala, Rabbi Aryeh Kaplan, 1982).

The forces of Asiyah are active in Chutz La’aretz; whereas yetzirah manifests itself more clearly in Eretz Yisrael. Yetzirah is the level of Ruach and corresponds to the angelic world of spiritual forces that lies immediately beyond our physical domain.

Rabbi Avraham Azulai (1570-1643) of Hevron, grandfather of the Chidah, explains what happends to a Jewish soul, upon making Aliyah:

חסד לאברהם מעין שלישי נהר יב

דע כי נשמת ישראל הדרים בח”ל הם מעולם סנדלפון עולם של האופנים וישראל הדרים בא”י באים מי’ ספירות של היצירה ונקרא “בית ישראל”…והאדם כי הוא בח”ל יש לו נפש מהאופנים. וכשזוכה לכנס לא”י בא אליו נפש היצירה חדשה ומתלבש תוך נפש הישנה שלו. ובלילה הראשונה שישן בא”י יוצא ב’ הנפשות ועולים למעלה. ובחזרה אינה חוזרת כ”א החדשה בלבד ולכן הוא אינו ראוי לעונשים כי הלא היא אינה חוטאה. ולכן אמרו אבותינו ז”ל שנמחלו לו עוונותיו כולם וכל הדר בא”י נקרא צדיק, הגם שהוא אינו צדיק כפי הנראה לעיני כל אחד. לא היה צדיק היתה הארץ מקיאו כמו שכתוב התורה “ותקיא הארץ את יושביה”. וכיון שהארץ אינו מקיאו בהכרח הוא שנקרא צדיק. ואף שהוא בחזקת רשע. גם דע כי הדר בא”י והולך לדור שם במצרים נחשב לו לעבירה. ועבירה זו גורמתה לו ששר של רהב מושל עליו. וכל מי ומי שקיבל עליו לדור בא”י כל ימיו ולא לרדת למיצרים נחשב לו כאילו כל ימיו המלוך היחוד של הקב”ה. ודע כי א”י אינה מכפרת על עבירות הנעשים בם כי אם על השגגות בלבד. אבל אותן שבמזיד אינם נמחלין כי אם ביסורין, או למי שעובר על פשע והפשעים הנעשים בא”י אין להם סליחה כי אם בתשובה.

Know then that the Jewish souls that dwell in the Land of Israel come forth from the ten sefiros of the realm of Yetzirah.   Thus these souls are called “the house of Israel”…For when a Jew dwells outside the Holy Land then he is a nefesh (soul) from the level of the Ofanim angels (level of Asiyah). When one merits entering the Land of Israel there comes upon him a new nefesh from Yetzirah and cloaks itself within his older nefesh.

The first night that one sleeps in the Land of Israel both souls leave the body and ascend above. Upon returning only the new soul returns. Therefore, such a person is not fit to receive any punishments for any sins committed outside Eretz Yisrael, for this new soul is not the one who sinned. Thus, our blessed Rabbis have taught (Kesubos 111a) that such a one that lives in the Holy Land is forgiven for all his sins. Thus every Jewish person who lives in the Land of Israel is called a tzaddik, even if to all appearances one is not such. For if the person was not a tzaddik the Land itself would vomit out such a person, as it is written, “And the Land shall vomit out those who dwell upon her” (Vayikra 18:25). Being that the Land does not vomit out such a person, we must accept that he is a tzaddik even if the person is considered a rasha.

Also, know that for one to live in the Land of Israel and then go to live in Egypt [outside the land] is considered a sin. In addition, this sin causes the angelic prince of whatever land one goes to, to have dominance over him. The one who takes upon himself to live all their days in the Land of Israel and not to leave to go to Egypt [outside the land] is considered to have proclaimed the unity of the Holy One, blessed is He, all of one’s days.

In addition, know that the Land of Israel only atones for those sins that were performed by accident. For those in Eretz Yisrael who perform intentional sins in a spirit of arrogance; these have no forgiveness other than through repentance and the study of Torah. (Chesed L’Avraham Maayan 3, Nahar 12)

The Blemish that occurs to one who leaves the Land of Israel to outside the Land

            חסד לאברהם מעין שלישי נהר יד

ודע, כי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ על דעת לחזור במהרה, באופן שהניח אשתו ובני ביתו שם בארץ ישראל, בן אדם כזה תתפשט ממנו נפש דיצירה. אמנם גם מתלבש נפש אחרת דעשייה, ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחוצה לארץ כמו בזמן שהיה בארץ ישראל, הואיל ודעתו לחזור וכוונתו לחזור. וכל זה הוא לטובתו, כי אם לא היה מתפשט עליו נפש היצירה, אז תיכף ומיד היתה נפשו דיצירה מקבלת טומאה מבחוץ, ולכן מה עשה הקב”ה המרחם והמטיב התלבש נפש דעשייה אל היצירה קודם שיתלבשו הקליפות כדי שלא יטמאוהו, והקליפות יתלבשו בו כפי ערך המקום הנ”ל.

וכל זה מיירי מי שנולד בארץ ישראל, אבל מי שנולד בחוצה לארץ ובא לגור שם בארץ ישראל דרך קבע, אז תיכף כשיגיע סמוך אל הסולם מפשיטין ממנו כל הקליפות, ואינו נכנס בארץ ישראל כי אם בנפשו דעשייה, ונכנס בו נפש דיצירה בתוך בנפש דעשייה והוא לו כמו סכין בנדלן שלו. וכאשר אחר כך יוצא לחוץ לארץ לדור שם דירת קבע, נשארת נפש חדשה שמן היצירה בארץ ישראל ואינו עולה עמו רק נפש הישנה דעשייה ומתלבשת בקליפות, על דרך זה שנתבאר בחמישה שינוייהם שיש במקומו הנ”ל.

Know that the one who leaves the Land of Israel to outside the Land, on the condition to return quickly, so much so that he leaves behind his wife and children in Israel, this type of person will lose his Yetzirah soul. However, he is cloaked in another nefesh from the Asiyah realm. Therefore, such a person is required to observe the Jewish holidays outside the Land in the same way he would inside the Land; all this is because his intent is clearly to return. All of this is for his benefit, for if he did not lose his Yetzirah soul, then immediately his Yetzirah soul would be defiled (unclean) from the outside, therefore what did the good and merciful G-d do? He cloaked in his Yetzirah soul in the Asiyah soul so that the klipot will not defile it, and all the klipot attach themselves to him according to the level of uncleanness of each individual place.

Now, all of this refers to the one whom is born in the Land of Israel. However, one who is born outside the Land and comes to live in the Land permanently, immediately when he comes close to the ladder, the klipot are removed from him and he enters in the Holy Land only with the Asiyah soul. Then the Yetzira soul enters within his Asiyah soul, like a knife in a sheath. When such a person later returns to live outside of the Land of Israel, his new soul from Yetzirah remains in Israel and only the old Asiyah soul goes with him to become enwrapped within the klipot (dark forces). (Chesed L’Avraham Maayan 3, Nahar 14)

The secret of the one who lives in the Land of Israel, during the coming of the Moshiach

חסד לאברהם מעין שלישי נהר כב

            דע כי מסורת קבלה יש בידינו, כי באותו יום שיבוא מלך המשיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל, ימצא שם בארץ ישראל ז’ אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ ישראל…ויחזרו אז המתים שבארץ ישראל בעת חיותם אל בריה חדשה רוחנית. וכן הז’ אלפים אשר נמצאים חיים בעת ההיא שמה, גם כן יהיו בריה חדשה כולם גוף רוחנית, כמו גוף אדם הראשון קודם שחטא והגוף של חנוך ומשה רבינו ע”ה ואליהו, וישוטטו כולם באויר ויעפפו בנשרים. וכל זה יהיה לעיני אנשי קיבוץ גליות:

וכאשר יראו אותן האנשים כאשר אחיהם נעשו בריות חדשות ופורחים באויר ללכת לדור בגן עדן ללמוד תורה מפי הקב”ה, אז יקבצו יחד בני קיבוץ גליות ויקחו דאגה בלבבכם, ויהיה להם דאבון נפש וחתרעמו אז על מלך המשיח, ויאמרו מלא אנחנו עם בני ישראל כמוהם, ומאין זכו להיות הם רוחניות בגוף ונפש מה שאין כן אנחנו ולמה נגרה, וישיב להם משיח, הלא כבר נודע ומפורסם מדותיו של הקב”ה שהם הכל מדה כנגד מדה, אותן שהיו בחוץ לארץ, אחר יגיות רבות השתדלו לבוא לארץ ישראל כדי לזכות אל נפש טהורה, ולא חשו לגופם ולממונם ובאו בים וביבשה…ובעבור עיקר רוחם ונשמתם עשו זאת, על כן חזרו להיות רוחניות מדה כנגד מידה. אבל אתם שהיה בידכם לבוא לארץ ישראל כמוהם, ואתם נתרשלתם בעבור חמדת הממון, וחששתם לאבוד גופיכם ומאודיכם והם עשיתם עיקר, רוחכם ונפשותיכם עשיתם טפל, לכן נשארתם גם כן גשמיים מרוחם:

…on the day that King Moshiach will come with the ingathering of the exiles to the Land of Israel…the dead of the Land of Israel shall be restored to life, they shall be new spiritual creations. Also, the 7,000 who shall be left alive at that time, they too shall be new creations, all of them with spiritual bodies, similar to Adam prior to his sin, and the body of Chanoch, Moshe Rabeinu and Eliyahu. They shall all float in the air, soaring like eagles. This shall be seen by all the people ingathered from the exile.

When these, their brothers are made a new creation soaring through the air, going to dwell in Gan Eden to learn Torah from the mouth of the Holy One, Blessed is He, then all together the children of the ingathered exiles…cry out to King Moshiach. They ask, “we also are the nation of the Children of Yisrael, like them. Why have they [who live in Eretz Yisrael] merited to be spiritual beings…and not us? Why are we less? The Moshiach will answer them saying, “…He [G-d] gives to each and everyone ‘measure for measure’. These also dwelled outside of the Land, and after great effort they succeeded to come to the Land of Israel, in order to merit a purified soul. They cared not for their physical or material well being…They suffered…all for the sake of the essence of their spirit and soul…However, all of you who had the ability to come to the Land of Israel, as they did, were discouraged over concern for your finances. You were worried about your physical safety and money. These you made to be the principle things in your lives, and not your spiritual soul. Therefore, have you remained physical beings. )Chessed L’Avraham Maayan 3, Nahar 22)

G-d = Torah = The Land of Israel = The Jewish People

            חסד לאברהם מעין שלישי נהר ז

והנה התורה וארץ ישראל יש להם יחוס יחד, וכן ישראל יחוס עם הארץ הקדושה בלי ספק בשביל יחוס נשמתם…

Now see, The Torah and the Land of Israel share a single connection. Similarly, the Jewish people without a doubt share a single connection to the Holy Land because their souls are connected… (Chesed L’Avraham Maayan 3, Nahar 7)

זוהר ח”ג דף עג עמוד א

קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הוא.